יאל"כ נ' דייטש

החלטה

הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום שלכאורה ועל פני הדברים מדובר בעבירות חמורות, חומרה בעבירות אלה היא בכך שהנאשמת ניסתה להוציא כספים מהביטוח הלאומי, רוצה לומר, כספי ציבור.

על פניו ועל פי המצוי לפני הייתי אומר וקובע שהלכת כתב מובילה אותנו להרשעת הנאשמת, אלא שככל שאני שוקל מכלול השיקולים הצריכים לעניין ואף על פי שעל פי הדין תסקיר שרות המבחן אינו חזות הכל, הריני מוצא ללכת אחר המלצת שרות המבחן.

עיינתי עיין היטב בתסקיר שרות המבחן, ואף שאלתי השאלה הנדרשת במקרים אלה, והיא האם הרשעת הנאשמת בדין יהיה בה כדי לגרום לה לנזק תעסוקתי. תסקיר שרות המבחן אינו אומר דברים ברורים בעניין זה, ואינני מתעלם מההלכה שתנאי עיקרי לקבלת העתירה לאי הרשעת אדם, דהיינו להעדיף את ההליך השיקומי על פני הענישתי הוא בפגיעה ממשית בתעסוקת אדם.

יחד עם זאת ישנם מקרים שאף על פי שאי אפשר להצביע על פגיעה ממשית, הרי על פי מכלול נסיבותיו של האדם, יש ותהיה פגיעה ברמת וודאות סבירה.

מדובר בנאשמת ילידת 1951 שאני מקבל דבריה כי הרשעתה בדין תפגע ביכולתה למצוא תעסוקה הקשורה למקצועה, דהיינו הנהלת חשבונות.

ובקבלי המלצת שרות המבחן מצאתי להתייחס במילים ספורים לנסיבות ביצוע העבירה. אין לי ספק שהנאשמת מעדה, מדובר במעידה חד פעמית, לפי שעל פי המכלול מדובר באישה נורמטיבית מן היישוב. המעידה מקורה במצוקה אליה נקלעה לנוכח הדרישה להציג לביטוח לאומי מכתב פיטורים ולאו דווקא התפטרות, כמובן שאין בכך להצדיק את המעשה, אך יש בכך כדי לשכנעני שיחד עם המכלול שלא להרשיע את הנאשמת ולקבל את המלצת שרות המבחן.

אשר על כן אינני מרשיע את הנאשמת.

אני מורה כי הנאשמת תבצע של"צ בהיקף של 180 שעות על פי תוכנית שהוכנה עבורה על ידי שרות המבחן.

הסברתי לנאשמת בלשון פשוטה משמעות השל"צ, הבינה והסכימה.

כתנאי לאי הרשעת הנאשמת אני קובע כי עליה לשלם סך של 1150 ש"ח למוסד לביטוח לאומי.

לשרות המבחן כאמור התנאי לתחילת השל"צ הוא תשלום הסכום, לפיכך בטרם תחל בשל"צ עליה להציג לקצין המבחן אישור אודות התשלום.

לא יוצג אישור כאמור

תוך חודש מהיום יפנה שרות המבחן לבית המשפט על מנת שאקיים דיון

על המזכירות לשלוח העתק החלטה זו לשרות המבחן.

מזכירות בית המשפט תוציא שובר לתשלום הקנס על סך 1150 ש"ח לפקודת המוסד לביטוח לאומי.

תזכורת פנימית ליום 1/2/2010.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תש"ע, 30/12/2009 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא